טיפול בטבע - Nature Therapy

 

כתבה: Linda Nebbe

Department of Education: Counselor Education, Drake University, Des Moines, Iowa

תרגום מהספר:

Handbook on Animal-Assisted Therapy: Theoretical Foundation and Guidelines for Practice (2000)

 

 

זה נראה כי מתקיים צורך אוניברסלי וחיבה לחיות מחמד, אשר בא בצורות שונות, בתרבויות ובגילאים שונים. אף על פי כן, אדם בכל הדורות מצא אישור מחדש לאיחוד של עם טבע ועם כוחות איתני הטבע שעשויים להיות מסומלים על ידי אלוהים. עושה רושם שבעלות על חיות מחמד מסמלת איחוד זה עם הטבע וכך מספקת כמה צרכים אנושיים עמוקים.

Boris M. Levinson, Ph.D (1972)

 

 

I. מה זה טיפול טבע ?

 

ספר זה (ספר המאמרים שבו נכתב מאמר זה) הוא על טיפול (תראפיה) בסיוע בעלי חיים, שיטה של ריפוי ושל עזרה דרמטית, מהנה, מענגת, משעשעת ומעוררת עניין. טפול בסיוע בעלי חיים, בכל זאת יכול להיחשב כחלק ממערכת גדולה יותר, כל הטבע. פרק זה מרחיב לתוך מערכת גדולה יותר זו, סוקר מימדים אחרים של מה שיכול להיות קרוי "טיפול בְּטבע" (nature therapy) "אקותראפיה" (ecotherapy) או "תראפיות סביבתיות" (environmental therapies). מאחר שאין תחום מוגדר, אלא מגוון של ישויות, התוכן של פרק זה ישקף את מושגי המחברת על התחום של טיפול בטבע.

 

טיפול (במובן של תראפייה) מוגדר כ:

 

תהליך שמערב סוג מיוחד של יחסים בין אדם שמבקש עזרה עם בעיה פסיכולוגית ואדם מיומן לספק עזרה זו... לעזור ליחידים עם חסמים להתגבר על המכשולים לגדילתם האישית בכל מקום שהם יכולים להיתקל, ולקראת השגת התפתחות אופטימלית של משאביהם האישיים (Patterson, 1980). (ע"י הCommittee on Definition, Division of Counseling Psychology of the American Psychological Association).

 

טבע הוא יותר מאשר חלק אינטימי של כל אחד, ואנו חלק של טבע. כפי שנבדַק, טיפול באמצעות טבע יכול להתקיים כחלק של כל ערך ביופילי (פרוט בפרק 2 של הספר). זו אינטראקציה אנושית עם כל ההיבטים של טבע כמו גם החלק של האדם בתוכו והקשר לכלל הביוספרה (ביוספרה = התחומים בכדור הארץ שבהם מתקיימים חיים). הקשר יכול להיות פשוט כמו מזון לאכול או מערכת מורכבת פילוסופית או רוחנית, קשר מודרך.

אפילו שעבודה עם טבע או עם מרכיבים של הטבע עשויה לא להחשב כבחירה של יועצים או של תרפיסטים כתוספת לסגנון טיפול, חשוב לכל יועץ ותרפיסט להיות ער לקשר האינטימי בין בני אדם ובין הסביבה הטבעית. בין אם זה חלק גַלוי של טיפול, או פשוט השפעה עדינה, בני אדם מושפעים בדרכים רבות על ידי הסביבה שלהם. ניתן להסתכל על טיפול בטבע כתוספת לטיפול או כמודעות לתנאי האדם ולמצביו.

בתוך הַקשר מקצועי, טיפול בטבע יכול להיות מוגדר בהשאלה מהגדרה של Delta Society לפעילות/טיפול בסיוע בעלי חיים (Delta Society, 1992.) על ידי החלפת המונח טבע מחיה:

 

טיפול-בסיוע טבע הוא התערבות אשר מכוונת למטרה, בכך שכמה היבטים של טבע הם חלק בלתי נפרד מתהליך טיפול. טיפול בסיוע טבע מועבר ו/או מכוון על ידי ספקי שירותים בריאותיים / אנושיים העובדים בתוך התחום של התמחותם. טיפול בסיוע טבע מעוצב לקדם שיפור אצל האדם: פיזי, חברתי, רגשי ו/או תפקוד קוגניטיבי. טיפול בסיוע טבע מסופק במגוון מערכים, ויכול להיות עם יחיד או עם קבוצה בטבע. התהליך מתועד ומוערך.

בעל מקצוע שמעביר או מנהל טיפול בסיוע טבע הוא ספק שירות אנושי / בריאותי עם מומחיות בהכללת כמה היבטים של טבע כמודל טיפול, וידע על היבט זה של טבע. לטיפול בסיוע טבע רישוי ו/או זיהוי כמיומנות מקצועית נפרדת. אדם זה מסכים עם צרכים אתיים וחוקיים של מקצועו, כמו גם של המקום, מדינה והחוקים המרכזיים הקשורים לעבודתו.

פעילות בסיוע טבע נותנת הזדמנות לתועלת ולקידום במוטיבציה, חינוך ו/או בילוי ושעשוע, הגברת איכות החיים. פעילות בסיוע טבע ניתנת במגוון סביבות על ידי בעלי מקצוע מיוחדים מיומנים בידע של כל ההיבטים של סביבה טבעית אשר כלולים בפעילות. חלק מלו אשר מעבירים פעילות בסיוע טבע כוללים: מנַהלי פעילות, יעוץ מחנאות, מחנכים.

 

במילים אחרות, טיפול בסיוע טבע ניתן או מכוון על ידי מטפלים (תרפיסטים) מקצועיים או בעלי מקצוע בתחום הבריאות; זה מכוון-מטרה, חלק מתוכנית טיפול, ומתועד. פעילויות דומות יכולות להיות גם תרפויטית, אפילו שאינן מועברות על ידי תרפיסט; אפשר להתיחס אליהן כפעילות בסיוע טבע (nature-assistant activities). פעילות טבע יכולה להתרחש במסגרת שמספקת חינוך, נסיונות וחוויות אשר לא מעוצבות ספציפית להיות טיפוליות. מסגרת מסוג כזה עשויה לכלול מחנה בטבע, סיורים, תצפית ותוכניות בית ספר לחינוך סביבתי. אף כי טיפול בסיוע טבע עשוי להתרחש מסגרת שונה ממשרד של מטפל, היא תמיד מכוונת על ידי המטפל וזה חלק מתהליך טיפולי.

בנוגע לבדיקה של יעוץ ושל תיאוריות טיפוליות, טיפול טבע כתוספת טיפולית יכול להיות מיושם לרוב תיאוריות הייעוץ בשימוש מגוון מתודות וטכניקות ישום. שתילה או עבודה אומנותית הנבחרת כדי לעשות סביבה טיפולית רחבה יותר, הם אחד היישומים. בהקשר התנהגותי, המפגש עם הטבע יכול להציע גמולים לתוצאות התנהגות מבוקשת. מערכת משפחתית יכולה להחשיב את חית המחמד כחלק מהמשפחה. הערכת יחיד ומשפחה יכולה להיות מורחבת על ידי הכללת הערכת ההתנהגות שמעורבים בה המשפחה עם חית המחמד או במגוון סביבות כמו גם רישום תחומי התעניינות ותחביבים. הספר, "The Four Footed Therapist" ("התארפיסט עם הארבע רגליים") מאת Rucket (1987( מתמקד על טיפול בדיבור, כולל משימות "שיעורי בית" לדבר עם חיות מחמד. בספר "The Healing Earth" ("האדמה המרפאה") מאת Chard (1994( יש מגוון של התערבויות טיפוליות מעוצבות סביב חוויות עם טבע ואדמה, כולל גידול גינה ומדיטציה תחת עץ. Knapp & Goodman (1981( ב"Humanizing Environmental Education: A Guide for Leading Nature and Human Activities" תכננו חוויות הבהרת ערכים שמערבים את הסביבה הטבעית. "Nature as a Guide: Nature in Counseling, Therapy, and Education" (Nebbe, 1995) מכיל הרבה משאבים כמו גם מקרים ללימוד ודוגמאות של "איך לעשות" בהכללת טבע לחוויה טיפולית.

 

II. תחומי ישום מקצועיים

 

שלושה שטחים של תחומי ישום מקצועיים בטיפול בסיוע טבע מוכרים: טיפול בסיוע בעלי חיים, טיפול בסיוע חקלאות, גננות (horticultural therapy) וטיפול בסיוע סביבה טבעית (natural environmental therapies) (Nebbe, 1995). טיפול בסיוע בעלי חיים מתואר בהרחבה בספר (אשר ממנו מתורגם מאמר זה), על כן אין חוזרים עליו כאן במאמר. עם זאת, זה קשה להפריד לחלוטין בין טיפול בסיוע בעלי חיים וטיפול בסיוע טבע. בגלל שטיפול בסיוע בעלי חיים הוא חלק מטיפול בסיוע טבע, ההגדרות לעיתים קרובות אינן בלעדיות. יישומים שונים עשויים לכלול ישויות שונות. חוויה עם חיה עשויה להתגלות בסביבה טבעית. קיימות גם סיטואציות מבלבלות; לדוגמה האִם עבודה עם חית בר נחשבת טיפול בסיוע בעלי חיים או טיפול בסיוע טבע ? בנוסף, למרות שאלו הם שלוש ישויות מאוגדות נפרדות, עבודה מקצועית בתחומים התנסות אלה חופפת. Ulrich (1992) מציע, כי מחקר שבאופן יחודי כוון להשפעה של חיות מחמד על רמת מתח, יכול גם לדווח על השפעה של מסגרת טבע שבה האינטראקציה מתרחשת. הוא המריץ במידה רבה עוסקים במקצוע לעבוד בכל שלושת תחומים אלה, לחלוק אינפורמציה ולעבוד יחד.

סקירה כללית של טיפול בחקלאות וגינון, וטיפולים סביבתיים (environmental therapies.) להלן. תחומים אלה רחבים. מומלץ לקורא לגשת למקורות שמוצעים בהמשך, אם הוא מעוניין ביותר עומק.

 

 

III. תראפיית גננות (גידול וטיפול בצמחים) – Horticultural Therapy

 

צמחים הם הבסיס לשרשרת המזון. התפתחות האנושות תלויה בצמחים לצרכי מזון בסיסיים. מלכתחילה ליקטו אותם בני האדם כאשר התפתחו, גילו שהם יכולים לבחור, לגדל ולטפח את הצמחים כאשר נדרש, וכך סיפקו את מזונם. בנוסף צמחים שימשו לרפואה, דיור, כלים, בגדים, כלי נשק ולהנאה.

 

א. היסטוריה

 

בסימוכין מהתקופה הפרה-היסטורית הקדומה מוצאים התייחסות לאפקט ריפוי של עבודה עם שהות עם צמחים (Copus, 1980). מסמכים מההיסטוריה של תושבי מצריים מראים מרשמים של רופאים לפציינטים עם הפרעות ללכת בגן, ובתחילת המאה ה-19 בתי חולים באירופה שילבו חולים בגידול ואיסוף של יבול בחוות של המוסד. ב1879 לחברי בית החולים לחולי נפש בפנסילבניה לדוגמה (מאוחר יותר חברי בית החולים) היתה חממה לשימוש של החולים עם מחלות נפש. במישיגן, הPotiac State Hospital עירב את החולים שלו בפעילות חקלאית בסוף המאה ה-19.

ההתחלה של ההתפתחות האחרונה בטיפול דרך גננות התחיל בסיום מלחמת עולם השניה (Copus, 1980). חברים של מועדון איחוד הגננים הלאומי התנדב בבתי חולים של יוצאי צבא בכל רחבים המדינה, הנחו בוגרי צבא לגדל צמחים וגינון. ב1950 דוקטור Karl Menninger תמך וסייע למעורבות חולים בפעילות בחממה בבית החולים Winter V. A. בTopeka שבקנזס. מאוחר יותר דוקטור Menninger ייסד תוכנית טיפולית בגידול צמחים כחלק מהטיפול של החולים בקליניקת Menninger.

במהלך שנות החמישים, הוצגו סדנאות סביב הטיפול בסיוע גידול צמחים ברחבי המדינה. שנות השישים והשבעים ייצגו גדילה וביסוס של הטיפול דרך גננות (Copus, 1980). סוכנויות פדרליות מימנו מספר גדל והולך של פעילויות גינון וחקלאות ותוכניות פיתוח של פרויקטים. המועצה הלאומית לתראפיה ולשיקום דרך טיפול בגננות נוסדה ב1973. תוכניות טיפול רלוונטיות למכללות פותחו. כיום איגוד לטיפול בסיוע גננות ממוקם בGaithersburg, Maryland, נותן חסות לדיונים שנתיים, מפרסם מכתב חדשות חודשי, קושר קשרים בפעילות טיפול בסיוע גננות, ונותן סיוע לחברים העוסקים בגידול צמחים באופן יצירתי אחר.

באופן לא פורמאלי, גידול וטיפול בצמחים משחק תפקיד חשוב ברבות מן מהמסורות שלנו. צמחים כמתנה הם סמל למחשבה חיובית ולאיחולים טובים. צמחים או פרחים ניתנים כדי להביע ידידות, כדי לאחל קבלת איחולים טובים, להביע התנצלות, ולאיחולים טובים לפתיחה של משהו גדול. צמחים, גם כן מהווים חלק מתוך חגיגה חשובה ואירועי חיים מיוחדים, לדוגמה נישואין, הלוויות, יום האם, ימי הולדת ובprom (נשף סיום בית ספר תיכון בארה"ב).

 

ב. מחקרים

 

דגש על מחקר הוא מרכיב חשוב לעתיד הטיפול בגננות. The People-Plant Council, נוסדה ב1990 לקדם מחקרים כאלה. הם מפרסמים מכתב חדשות חודשי ותומכים בוועידות.

 

ג. כיצד תראפיית גננות (גידול ובטיפול בצמחים) עובדת

 

ניתן למצוא תוכניות בתרפיה בגננות בהרבה מערכים, כולל בתיקון מיומנויות, מוסדות לגמילה מאלכוהול ומסמים, מרכזי הכשרה, תוכניות שיתוף עובדים עם נכויות פיזיות ומנטליות, תכניות חינוך מיוחד לתלמידים יוצאי דופן, ותוכניות לעיוורים. קיימות תוכניות נוספות בהתאם לצרכים של לאנשים עם חוסר-יכולת בתחומים אחרים.

תכניות תראפיה בגננות יכולה לכלול חווה, חממה, ותוכנית בגן, או גינה. אפשר למצוא תוכניות גם בחדרים בבתי חולים, כיתות ומטבחים. מטבחים מוזכרים פה, כדי לאזכר פעילות מעניינת שכלולים בה שתילה ונטיעה של מה שבאופן רגיל היה מחשיב מישהו כזבל: גרעיני אבוקדו, ראש גזר, זרעים של פרי עץ הדר, עיניים של תפוחי אדמה, או החלק העליון של אננס (Olszowy, 1978).

בבית חולים אחד, מקצים שתיל לכל ילד שמובא אליו, לפי מה שהתרפיסט מרגיש שהוא המתאים ביותר למצב של הילד. השתיל מקבל טיפול מהילד במקביל לטיפול, אשר הילד יקבל מצוות בית החולים. דשן מוזרק לאדמה עם מחט כמו זו שמשתמשים בה לתת זריקה לילד. איברים שבורים יכולים להסיר מהצמח והצמח ממשיך לגדול ולהיות בריא. לעיתים קרובות לוקחים חלקים מהצמח להשרשה, ונשתל בכלי אחר לציין שהילד יהיה בטוח וישמע ממשפחתו. (Rea & Stieber, 1976). בנוסף, טיפול בגינון יכול לעזור לפרט ברכישת מיומנויות חדשות: סיפוק הזדמנות לשפר מיומנויות תקשורת, דירבון סקרנות, שאילת שאלות, ומודעות של החושים (סנסורית); מספק אטראקציה חברתית, עוזר לשפר ביטחון והערכה עצמית; מסיע להקלה ממתח נפשי ומהתרגשות; יוצר הזדמנות להבעה-עצמית וליצירתיות; עזרה ללמוד על החיים ועל תהליך החיים; ומלמד סבלנות ודחית סיפוקים בקרב הרבה קליינטים אחרים או מטרות סבלניות.

תרפיה המשתמשת בגינון יכולה להתרחש בלי עבודה ישירה עם צמחים. צביון או אווירה נוחה יכולים לקרות במשרד או בבנין על ידי כך שיש צמחים בסביבה. הארכיטקט Ian McHarg מאמין, כי צמחים מגבירים את הבריאות של כל אווירה (Macharg, 1969). לעשות הליכה בגינה או בגן, ביקור בחנות פרחים, צפיה בתצוגת צמחים, ושליחת פרחים, יכולים להיות חלק מתרפיה בגינון.


 

 

ד. בעיות

מעט בעיות חיבים לקחת בחשבון לפני שמתחילים פרויקט או תוכנית של טיפול בגינון. אפילו שהמונח 'טיפול בגינון' מרמז, כי רצוי שטח של גן, גינה או חממה, הרבה פעילויות פשוטות יכולות להיעשות עם שטח מוגבל מאוד בפנים הבית. לעיתים ציוד מיוחד נחוץ, ויש להחשיב את ההוצאות. לכמה פעילויות של טיפול בגינון, כמו גידול שתילים, הזמן הוא סוגיה. כשלון בפרוייקט או מוות של צמח, עשוי לא להיות בהכרח בעיה, אך צריך להתיחס אליו. תנאים ספציפיים עשויים להיות חשובים. לפעמים אלרגיות יכולות להוות בעיה. תאונות או פציעות יכולות להתרחש, תוכנית טיפול למקרה שזה יקרה צריכה להיות קיימת. התלכלכות עשויה להטריד כמה אנשים (Nebbe, 1995).

 

ה. קווים מנחים

 

בקווים מנחים אלה יש צורך להתחשב כאשר נוטלים על עצמנו פרויקט של טיפול בגינון:

 

1.           קחו על עצמכם פרויקט שבאופן ריאלי אתם יכולים להשיג עם הלקוח שלכם או הקבוצה.

2.           פרויקט קטן ומצליח עדיף על משהו משוכלל שלא יכול להצליח. פרויקט פשוט וקטן ישמור את ההתעניינות של הלקוח שלכם ויבטיח הצלחה.

3.           אינם צריכים להיות מומחים בגננות, אך היו בטוחים שהינכם יודעים מה אתם עושים. במילים אחרות, עשו שיעורי בית או גשו למומחה להתייעצות. כמה מקורות מצוינים רשומים בנספח 1 ו2. עשו את הפעילות בעצמכם לפני הזמן כדי להיות בטוחים שאתם מבינים את הדברים.

4.           הכינו מטרות בנות השגה ויעדים כאשר אתם מתכננים כל פרוייקט: שימרו מטרות ויעדים אלה אל מול עיניכם. היו מוכנים להיות גמישים אם ציפיותיכם גבוהות מדי או שונות מהתוצאות אשר מתקבלות.

5.           היו מוכנים לתוכנית השלֵמַה כולל הניקיון. הרבה עיתונים תחת אזור העבודה, אפשרות לזרימת מים, מטלית לנקות שאריות – אלו הם מצרכים שחשוב כי יהיו בהישג יד.

6.           בתוכניות פשוטות, תאונות ופציעות הן נדירות, אך הכינו ערכת עזרה ראשונה פשוטה למקרה הצורך.

7.           היו מוכנים להתמודד עם מוות של צמח כמו עם כל אובדן. העברת הצמח למיכל קומפוסט יותר הולמת מפח זבל, ומדגישה את הרעיון של חים נותנים חיים.

8.           זכרו, אתם המודל לחיקוי אשר מלמד על החיים ! איך אתם דואגים, מטפלים ועובדים עם החיים, נותנים מסר חשוב ללקוחות שלכם. אם אתם מודל ללהט, לתשוקה ולכבוד לחיים, אתם נותנים מתנה בעלת ערך !

 

 

IV. טיפול (תרפיה) בסביבה טבעית

 

המטרה של טיפול בסביבה טבעית (natural environment therapy) היא לעזור למשתתפים כאשר הם מחפשים זהות אישית והתפתחות "אופטימלית" של המשאבים האישיים. תראפיה או טיפול מתרחש כתוצאה של ריפוי טבעי בטבע או עם השימוש של פעילות טיפולית (תרפויטית) במסגרת טבעית. טיפול בסביבה טבעית מערב מגוון חוויות אפשריות, אשר משתרעות מטיול השרדות בשטח פראי (שממה, מדבר, יער וכו') ועד להליכה בגן או בגינה.

 

א. היסטוריה

 

האדם התפתח עם כדור הארץ, עם הסביבה הטבעית ובתוכה. להוציא את החריג של השנים האחרונות, אנשים חיו בקשר מוחלט עם וכחלק מהסביבה הטבעית. כעת, נפרדים ומוגנים מהקשר לטבע, אנשים מחפשים דרכים למלא את החלל שנוצר על ידי חוסר הקשר. Dubos (1972) מציע שמחנאות, ברביקיו בחצר האחרית, אש באח, חיות מחמד, צמחים, וציד – כולם מחזירים הבזקים של אחדות ממנה בני האדם הפרידו את עצמם.

תחום החוץ (Outward Bound) (Wilson, 1981), תוכנית מצליחה אשר מאחדת מחדש אנשים עם שורשיהם הסביבתיים נוצרה כחלק מתוכנית יחודית בבית ספר, שעוצבה על ידי מנהל בית ספר גרמני Kurt Hahn. הרעיון נהגה בגרמניה, בית הספר עבר מאוחר יותר לווילס, כתוצאה ממלחמת העולם השניה. בווילס תוכנית ההכשרה בחוץ (outdoor training) של בית הספר של התפתחה לבית ספר נוסף, Aberdovey ופותחה לאמן ימאים בריטים "רכים" במיומנויות הישרדות. אחרי מלחמת העולם השניה, Aberdovey פיתחה את מה שידוע היום כתחום החוץ.

תוכניות לתחום החוץ מצויות בכל העולם (Willson, 1981). הפילוסופיה של תחום החוץ נלמדת דרך חוויה ונסיון. במקור שני-שבועות  של חווית השרדות במקום פראי (כאמור, מדבר, יער וכו'), תחום החוץ הותאם לצרכים של מגוון קבוצות. תוכנית של תחום החוץ יעילה לבנית ביטחון עצמי, הרחבת גבולות פיזיים ורגשיים, לפתח מיומנויות מנהיגות, ולקדם גדילה אישית ואחריות.

בית הספר לתחום החוץ בקולרדו היה הראשון מסוגו בארה"ב (Wilson, 1981). הוא הוביל באימוץ מושגים של תחום החוץ למגוון מצבים ואוכלוסיות. זה כלל עבריינים בוגרים, כיתות למורים, סגל משותף, אנשים עם בעיות התפתחותיות, אלכוהוליסטים בשיקום, פושעים בבתי סוהר, עבריינים צעירים, וילדי בית הספר.

תחום חוץ הוא מחיה טוטאלית ולימוד חוויתי שכולל שלושה יסודות (Wilson, 1981):

 

1.           סביבה טבעית שנמנעים בה מרוב המלכודות של התרבות המודרנית. סביבה זו אינה מוכרת לרוב המשתתפים.

2.           סביבה חברתית ייחודית במינה של בין 9 ל12 אנשים שחיים ולומדים יחד. קבוצה זו חייבת לפעול כצוות, לפתח מאמצים משותפים וקבלת החלטות קבוצתיות כדי להצליח.

3.           אתגר ללמוד להתמודד עם הסביבה ועם הקבוצה החברתית. אתגר אשר כולל משימות של חיים יומיומיים, גם לקבוצה וגם לפרט.

 

תוכניות אחרות התפתחו מהמושג המקורי של תחום החוץ (Gillis, 1985). אחד מאלה זו תוכנית הרפתקה (Project Adventure), אשר נוסדה ב1971 (Coriseneau, 1979). תוכנית הרפתקה קראה לעצמה "חלופה לתחום החוץ". המרכיבים של חווית תחום החוץ בודדו, ולאחר מכן הוכנסו לתוכנית בית ספר באופן שניתן ליישום.

תוכנית הלימודים של תוכנית הרפתקה כללה את היסודות הבאים: (1) תחושה של הרפתקה, (2) אי-צפיות, (3) דרמה, (4) מתח, דריכות, (5) רמה מסוימת של ציפייה. (6) מגמה לקראת חוויה מצליחה. (7) אווירה של תמיכה הדדית. שיתוף ועידוד. (8) הזדמנות להנאה, שעשוע, וצחוק אחד על עצמו ועל אחרים, (9) מגמה של פתירת בעיות בקבוצה כדי ללמוד, ו(10) שילוב של מעורבות בפעילות עם שיקוף והערכה של אדם/קבוצה, תמיד פתיחות לרגעים של למידה (Coriseneau, 1979).

ההיבטים המתקדמים של התוכנית מוצגים תוך כדי פעילות, אשר נעשית ב"קורס חבלים" או דרך "משחקים ממריצים". פעילויות אלה כוללות מרכיבים של לקיחת סיכון אישי ושל שיתוף פעולה קבוצתי.

"משחקים חדשים", אשר פותחו על ידי Stewart Brand וGeorge Leonard (Fleugelman, 1976) היא עוד תוכנית מגמת-פעולה שקיבלה את השראתה מתחום החוץ. ספר זה כולל אוסף של משחקים במגמת פעולה, אשר הם בטוחים ומשעשעים לכל המשתתפים ושכל אחד זוכה. "משחק הוגן" (Playfair), אשר נוצר על ידי Matt Weinstein, וPamela Kekich (Wienstein & Goodman, 1980), הוא סוג נוסף של תוכנית  אשר מושפעת מתחום החוץ. ב'משחק הוגן' יש השתתפות בתבנית של הופעה קומית של קהל משתתפים למשחקים לא תחרותיים כדי ליצור הרגשה מלאת חיים של קהילה.

מחנאות של בית ספר וחינוך סביבתי מוגדרים כנושא, וגם מתייחסים ישירות להשפעה של תחום החוץ. חינוך סביבתי עוסק בכל ההיבטים והחלקים של תוכנית הלימודים של בית הספר. בנוסף הפקת תועלת ממה שבחוץ "מפתחת כבוד לחיים דרך חקירה אקולוגית של התלות ההדדית של כל הדברים החיים זה עם זה, וכדי לגבש המחשה של הבנת אתיקת האדמה לפיה באופן זמני האדם הוא איש המנהל של האדמה הזו" (Ford, 1981).

אפילו שהוגדרו כנושא, קוגניטיביות בטבע, תוכניות חינוך סביבתית נכנסות למודעות ולעולם הערכים. Steve van Matre (1974(, חלוץ בתנועת המודעות אמר כך: "אני מרגיש שמודעות עצמית באה אחרי מודעות לטבע, וזה ברוב הפעמים תוצר לוואי של שאיפה של זה האחרון, ובמידה מסוימת תוצאה של ישות מחפשת אחר הדבר כאלו זה התכלית, הדבר הסופי" (עמ' 13(. Van Matre (1972), גם הוא האמין: "כאשר הוא (התלמיד) הרגיש איחוד עם הטבע הוא יותר הססן לגבי להשמיד אותו; הוא מבין שלעשות כך יהיה להרוס את עצמו. ובתוך התהליך הוא משיג מודעות גבוהה יותר ורגישות רבה יותר לכל צורות החיים, כולל בני מינו, בני  האדם" (עמ' 17).

Klifford Knapp וJoel Goodman (1981) קושרים יחד מודעות-עצמית ומודעות-טבע על ידי מיקוד על הזהות והערכים של האדם בספרם, Humanizing Environmental Education: A Guide for Leading Nature and Human Activities, אשר מציין בהבלטה הבהרת ערכים ומודעות אנושית.

 

ב. מחקרים

 

היעילות של תוכניות תחום החוץ (Outward Bound programs) קיבלה ייחוס גם בצורה לא רשמית, וגם תועדה פורמלית. המטרות הכלליות של תוכניות כאלה הן להשפיע על תחושת ערך-עצמי, כבוד עצמי, ואמונה בעצמם של התלמידים או של המשתפים; השפעה על המרכיבים העיקריים של התלמידים או של המשתתפים בסביבה, סיטואצית החיים, משפחה, השתתפות בבית ספר, ופוטנציאל תעסוקתי; וסיפוק מערכות תמיכה לכל הפחות לשנה אחת של המשכיות תקשורת דרך קשרים מטפלים גם בסביבת היומיום של המשתתפים וגם בטבע. נראה כי תוכניות אלו מצליחות, כפי שנרשם בשינויים התנהגותיים של המשתתפים כלפי המטרות הרצויות (Flood & McCabe, 1979; Mils, 1978; Synobody, 1979).

ראיות ממחקרים שנעשו לגבי משתתפי 'תוכנית הרפתקאה' גם מראים שינויים אפקטיביים במושג של עצמי (self-concept), שיפור במיומנויות חינוכיות פיזיות, יותר ביטחון עצמי והערכה עצמית גדולה יותר (Final Quantitive Evaluation 1971-71 Project Adventure, 1972). באופן דומה לימוד של חינוך סביבתי תועד כתורם לגדילת הפרט ביחס כלפי הסביבה ושיפור של מושג של עצמי (Childs, 1980; Crompton and Sellar, 1981).

 

ג. כיצד תרפיה סביבתית עובדת

 

לפי תכנית תחום החוץ של קולוראדו, ישנם שלושה מימדים של התהליך הטיפולי של תוכניתם: הסביבה הפיזית, הקבוצה החברתית והיחיד (Chase, 1981). רוב החומר להלן על תחום החוץ נלקח מפרסום של Chase (1981).

הסביבה הפיזית בשביל התוכנית היא סביבה טבעית. חיים בסביבה טבעית מגשימים צורך בסיסי של אנשים לקשר אישי עם הסביבה הטבעית. אנשים התפתחו בסביבה טבעית. התיאוריה שלהם מניחה, כי חזרה לסביבה זו מספקת שינוי טבעי המעורר אינסטינקטים הישרדותיים רדומים.

חיים בסביבה טבעית הם גם חוויה חדשה ושונה לרוב האנשים. נדרשים לכך מיומנויות חדשות; התנהגויות חדשות נלמדות. הסביבה הטבעית היא מסגרת התנהגותית שמעוררת להתמודד יותר מאשר להשתמש בהתנהגויות הגנתיות. דוגמאות להתנהגויות מתמודדות הן הסתפקות עצמית, לקיחת סיכון, יוזמות ושיתוף. התנהגות מתמודדת בטבע הבר מתגברת באופן חיובי על ידי הישרדות ! בניגוד להתנהגות ההגנתית שהיא תוצר של התרבות המודרנית המייצרת מתח. אנשים ממוקמים בקבוצות חברתיות גדולות עם עודף של דברים שנויים במחלוקת ומעורפלים, קונפליקטים וגורמים שמדרבנים איום. אנשים נוטים להגיב למתחים עם התנהגות הגנתית, כמו רציונליזציות, הדחקה, הכחשה, נסיגה או פרישה מהחברה, או בריחה מהמציאות. תגובות כאלה נהיים הרגל וקשה לשנות אותם בסביבה שמעוררת אותם.

תוצאות של תפקוד לקוי הן ברוּרות ומובנות בקלות בתוך הפשטות ואפשרות הניבוי בסביבה טבעית. בטבע-בר, יש בחירות ברורות, ומעט כללים. או שאתה נקי או שמלוכלך, רעב או שבע, אומלל או חש בנוח. הסביבה הטבעית נותנת מנגנון פידבק שהוא מוחשי, מידי, ללא דעות קדומות, והוגן. אנשים חייבים לפעול עם הדבר הזה באחריות, להתמודד למצוא דרך כדי לשרוד.

המימד השני של התהליך התרפויטי בתוכנית תחום החוץ של קולוראדו הוא הקבוצה החברתית. הספרות על תרפיית טבע של חווית טבע-בר מדגישה את האינטראקציה התרפויטית של החברה או הקבוצה, אשר מתאימה בקלות לשיטות טיפול מסורתיות ומודלים של תרפיה (Chase, 1981). בנוסף, ישנם מימדים חדשים לערכים התרפויטיים של קבוצה חברתית, בגלל האופי היחיד במינו של סביבה טבעית כפי שנידון לעיל.

אנשים מעורבים לא רק בסביבה הטבעית, אלא גם בקבוצות חברתיות קטנות, בניגוד לגדולות יותר, קבוצות חברתיות יותר מבלבלות ומביכות בתרבות מודרנית. חזרה למסגרת הטבעית עושה את המערכת החברתית פשוטה יותר וכך מאמנת ומטפחת את המשתתפים.

פסיכולוגים מסכימים שדרך אינטראקציה עם אחרים, העצמי (self) מוגדר, מקבל טיפוח, ותחזוק. בתרבות המודרנית חלק גדול מההזדהות של האנשים ויחסי הגומלין שלהם עם אחרים הם במסגרת התפקיד החיצוני. התסריט של החיים כתוב וזה קשה לסטות מהתסריט הזה. בסביבה של טבע-בר, ובקבוצה חברתית חדשה, קטנה יותר, אנשים בבסיס שווה. תפקידים תרבותיים כושלים, ודברים תרבותיים שנשענים עליהם נשארים מאחור. כאשר החוויה מתפתחת, האתגר הנפוץ שפוגש את הקבוצה דורש תלות הדדית. חברי הקבוצה חייבים ללמוד לתקשר, לשתף פעולה, להיות תלויים זה בזה, ולבטוח האחד ברעהו.

גדילה אישית היא המימד השלישי של חווית התהליך הטיפולי בחוויית ההישרדות בטבע-בר (Chase, 1981). בגלל האופי של החוויה, המשתתפים נתקלים במגוון רחב של תגובות אנושיות כולל פחד, הנאה, עייפות, כבוד, רעב, אמון, כאב ואהבה. משתתפים לומדים להבין טוב יותר את עצמם דרך גילוי עצמי של הרגשות ולמידה להתמודד עם הרגשות אלה בדרך הולמת.

הגדילה של האנשים נעשית תוך התמודדות עם האתגרים של הסביבה ושל הקבוצה החברתית. הרבה מהאתגרים הם חדשים, מפחידים וכרוכים בסיכון. כאשר נפגשים באתגר, מיומנויות חדשות מתפתחות ותחושה של הגשמה, ביצוע מושגת. מלבד אלו באים ביטחון עצמי גדול יותר והערכה עצמית גבוהה. "החוויות הפיזיות בתחום חוץ אינן התכלית, אלא אמצעי לכך, היות שהן מקדמות את גדילתו של האדם ומעודדות שלבים חדשים של שיתוף ושל קשרים אנושיים" (Chase, 1981, עמ' 11).

בין אם זו החוויה השלמה והיסודות אשר מרכיבים אותה אשר הם אחראיים להשפעה על האדם, או בין אם זה אך ורק הסביבה, זה בגדר שאלה. מכל מקום, יש עובדות, כי לסביבה יש השפעה חזקה על היחיד.

המרכיבים של תגובה מחדשת, משקמת כוללים "תשומת-לב/עניין לסביבה הטבעית בליווי של חיבה או הגברה ברמות של השפעות חיוביות, ירידה ברמות של הרגשות עם טונים שליליים, כמו פחד וכעס והפחתה בעוררות פיסיולוגית (כמו פעילות של מערכת העצבים הסימפטטים) מרמה גבוהה לטווח מתון (Kellert & Wilson, 1993, עמ' 99). השפעות אלה קורות מהר למדי. הוא ממשיך לומר כי אפילו שהמונחים התאוששות ממתח ושיקום הם מונחים שלעתים מתיחסים אליהם כמונחים מקבילים, שיקום אינו מוגבל פשוט למצב של התאוששות ממתח או להתאוששות מעוררות פיזיולוגית מוגזמת וטונים אמוציונליים שליליים, 'התרגשות' (חרדה), אלא יכול גם להתיחס להחלמה מחוסר דברים ממריצים או שיעמום מתמשך" (Kellert & Wilson, 1993 עמ' 100).

קיימת כמות גדולה של מחקרים, אשר מציעים כי יש השפעה משקמת אוניברסאלית, כאשר ישנה חשיפה לסביבות שהן עם תכונות כמו סוואנה (עצים מפוזרים, דשא, שטח פתוח) או עם מאפיינים של מיים (Ulrich, 1993).

מחקר אשר נעשה על ידי Hartig ואח' (1991) דיווח, כי אנשים באקראי מתייחסים לדיווח על הליכה בטבע בטון רגשי יותר חיובי מאשר אנשים שמתייחסים לאותה תקופה של זמן באזור עירוני בטוח, או קריאת עיתונים או האזנה למוזיקה.

מחקר נוסף (Francis & Cooper-Marcus, 1991) בדק מדגם של סטודנטים אשר חיים באזור סן-פרנסיסקו שהתבקשו לתת שמות למקומות שאותם הם מחפשים, כאשר הם מוצאים עצמם במתח או מדוכאים. שבעים וחמישה אחוזים ציינו מקומות בחוץ אשר היו או תחום של טבע או תחום עירוני שהיה בו בעיקר מרכיבים טבעיים כמו עצים או פארקים עירוניים, מקומות שמאפשרים מראה של תמונת נוף טבעית, או מיקום על שפת מקום כלשהו עם מים.

מדדים פיזיולוגים (קצב לב, הולכת העור, מתח שרירים ועוד) ומדדים של דירוג עצמי, כולם הראו שהחלמה של הנבדקים ממתח זורזה מהר על ידי צפייה בסרטי מתח, אם הם נצפו בווידאוטייפ צבעוני ועם קול ובו רקע של טבע בניגוד לאותו ווידאוטייפ של אזור עירוני חסר סביבה טבעית (Ulrich ואח', 1991).

אפילו קיר אומנותי ומבט מהחלון על סביבת טבע רוגעת מקדמת תוצאות חיוביות לאנשים במגוון תחומים כולל בתי כלא ובתי חולים. בנוסף, השפעת סביבת טבע תועדה כמגבירה תפקוד קוגניטיבי ויצירתי (Ulrich, 1993).

 

ד. מטרות של טיפול בסיוע הסביבה

 

ישנם כמה מטרות או גורמים מועילים בתרפיה של סביבה טבעית. אלו יכולים להיות מזוהים באופן חברתי, סביבתי ובתוצאות אישיות. תוצאות סביבתיות מתייחסות לריפוי הטבעי אשר מתרחש כאשר היחיד הוא בסיטואציה בטבע. תוצאות חברתיות כוללות יחסי גומלין בקבוצה ופיתוח תחושה של "קהילה", מיומנויות חברתיות, מיומנויות התמודדות עם קונפליקט, תחושת אחריות ואמון. התוצאות האישיות כוללות גידול בביטחון העצמי, ובהערכה עצמית, גירויים אינטלקטואליים, הפגה רגשית, פיתוח של התעניינות או תחומי עניין, העשרה של הבנה אשית, הגברה של כושר פיזי, והזדמנות לבילוי (Nebbe, 1995). כפי שכבר צוין, ההשפעה המשקמת, המחדשת של תחום הטבע משפיעה בחיוב על התוצאות (Ulrich, 1993).

 

ה. בעיות

 

אפשר להיתקל בכמה בעיות בעבודה בטיפול עם סביבה טבעית (Nebbe, 1995). בטיחות היתה ותהיה דאגה מתמשכת של תחום החוץ. חרקים, פשפשים, קרציות, עקרבים ודבורים מטרידים הרבה אנשים. פחדים, אשר נקשרים עם מה שבחוץ בדרך כלל מבוססים על בורות, אבל הם קיימים. מזג אוויר יכול להיות בעיה. לעיתים קרובות משתתפים מביעים פחד מחיות בר. לעיתים חיות בר יכולות להופיע. אחת הבעיות הגדולות ביותר היא האפשרות של הרס סביבת הטבע כמו ברמיסת התושבים המתגוררים שם, קטיפת פרחי בר או פירות, או הזזת חלקים של הסביבה הטבעית. ברוב המדינות פעילויות כאלה אינן חוקיות. הליכה לאיבוד היא באמת דבר מדאיג ויכול לקרות בפרק העירוני הקטן ביותר.

 

 ו. קווים מנחים

 

קווים מנחים אלה מומלצים לאדם שאחראי על ארגון חוויה סביבתית או בטבע- בר, כדי שיוכל לשקול לפני תוכנית של הרפתקה בטבע-בר.

 

1.           ביציאה ארוכה לטבע-בר, וביציאה למקום לא מוכר, מנהיגות עם ניסיון ועם מומחיות במחנאות בטבע-בר הכרחית. לא צריך לערוב לשום דבר, אם המדריכים אינם חשים לגמרי בנוח עם המצב ועם הסביבה.

2.           במגורים ובשהייה ארעית בשטח, המדריך צירך להיות מצוי ובקי במקום.

3.           המדריכים תמיד חייבים להיות מוכנים למקרי חירום. אדם שמאומן בהגשת עזרה ראשונה ובהחייאה צריך להיות מוכן וזמין. בנוסף צריכות להיות תוכניות מוכנות לכל מצב אפשרי.

4.           המדריכים צריכים להיות בטוחים שמישהו במשרד-בסיס, ידע איפה הקבוצה נמצאת, מי נמצא, מה הקבוצה תעשה, ומתי צפוי מהקבוצה פידבק. אם אפשרי, תוכנית להתקשרות דרך טלפון סלולארי או תקשורת דומה.

5.           המדריך חייב להיות בטוח שהמשתתפים חתמו על הסכמה לטיול, אם זה נחוץ.

6.           אם מבחנים פיזיים נדרשים, היה בטוח שהם נכללים כתנאי מוקדם.

7.           המדריך צריך לדעת על המשתתפים לפני הטיול.

8.           למדריכים צריך להיות ברורים המטרות והציפיות מהטיול.

9.           המדריך הוא האחראי לדעת את חוקי המדינה, אשר יכולים להיות קשורים לטיול ולכל פעילות של הקבוצה (דוג' הבערת אש, קטיף צמחי בר, הזזת דברים טבעיים וכן הלאה).

10.       המשתתפים צריכים לדעת את הקווים המנחים, חוקים, כללים וציפיות מהמסע. אימון מוקדם או פעילות אחרת להתמצאות יכולה להיות נחוצה.

11.       אם הציפייה היא למשך זמן קצר, המדריכים צריכים לנסות לעשות את החוויה נוחה למשתתפים. אם מזג האוויר גשום או קר מאוד, הם צריכים תוכנית חליפית מוכנה. מזג אוויר ותנאים לא נוחים הם חלק מטיול הרפתקה ארוך יותר, והמשתתפים צריכים להיות מוזהרים, שתנאים כאלה עשויים לקרות. הכנות פיזיות ומנטאליות עושות זמנים כאלה נסבלים יותר.

 

 

V. טבע והתפתחות אנושית

 

יחסי גומלין עם הטבע וחוויות עימו הם חלק חיוני ויסודי מהתפתחות נורמאלית של אדם. על ידי הסתכלות בכמה מודלים התפתחותיים שונים וצרכים התפתחותיים, מתבהרת ההערכה של תחומים חשובים של: יחסי גומלין, חסַרים, ושל יישומים טיפוליים.


 

 

 

א. אריקסון

 

בדיקה וניתוח של שמונת שלבי ההתפתחות האנושית של אריקסון שופכים אור על חשיבות של חוויות טבע בהתפתחות היחיד (Erikson, 1950). בשלב הראשון, "אמון בסיסי מול חשדנות בסיסית" (לידה עד גיל שנה אחת), התינוק המאוד צעיר, אשר נושאים ואוחזים בו בבטחה ובביטחון על ידי הורה אוהב בסביבה טבעית, סופת רעמים, או שמקדם את פניו פנים של יצור פרוותי ידידותי עשוי להיות דבר שיפחיד לעומת אותם אירועים שיקרו מאוחר יותר בחיי הילד. מחקר הראה שעצמים אשר הוצגו לתינוקות בגיל צעיר מאוד, ולאחר מכן נראו שוב בגיל שנתיים לא עוררו פחד או בכי כפי שעשו אותם חפצים שהוראו בפעם הראשונה לילדים גדולים יותר (Perris ואח', 1990). באופן דומה, חוויות טראומטיות אשר קורות בגיל התפתחותי מוקדם עשויות להיות עם השפעה ממושכת על היחיד (Bass & Davis, 1994).

שלב שני ושלישי יוזמה מול אשם (4-6) ו יכולת, חריצות מול רגשי נחיתות (6-12), שניהם מערבים חקירה וגילוי של עולם הטבע (Erikson, 1950). זה הזמן לשחק בחוץ, לעשות עוגות בוץ, להסתכל על העננים ועל כוכבים, וליצור יחסי גומלין עם אנשים ועם חיות באותה סביבה. Joseph Chilton Pearce (1980) שינה את המינוחים של אריקסון, כשהוא תיאר את השלבים של ההתפתחות כ"מטריצת אדמה/כדור הארץ" (“earth matrix”) שבמהלך הזמן חשוב לילדים לגלות ולפעול עם כדור הארץ ועם עולם הטבע.

בשלב ההתפתחותי החמישי של אריקסון, "זהות לעומת בלבול תפקידים, בלבול זהות" (שנות גיל ההתבגרות), מתאגדים כל החוויות והידע של האנשים הצעירים לחיפוש זהות אישית (Erikson, 1950; Erikson, 1969). אריקסון התייחס לחלק היסודי של זהות "בסיסית", שכוללת: מיהו זה שבגוף (סוג, מין, זן) ואיזה דברים ביולוגים רחש הפרט (מאילן היוחסין ו"בדרך טבע"). כאשר הפרט פתר את יסודות של זהות בסיסית, האדם מוכן לבנות על זה עם גורם אחר של זהות. עם זאת, זהות בסיסית היא קשה להגדרה אלא אם כן הפרט ראשית ער לבחירות. להרבה אנשים הגדלים בעולם טכנולוגי מודרני יש סיכוי עלוב להיעשות מודעים לירושת הטבע שלהם. אין זה יעיל ללמוד על זה דרך מימד אחד של מקורות כמו טלוויזיה או סרטים. מודעות באה מחוויה, ניסיון ומפעולת גומלין עם כדור הארץ (Mander, 1978).


 

ב. פייז'ה

 

הבנה של התיאוריה של פייז'ה על הכרה (קוגניציה) (Piaget, 1950) עוזרת להדריך את התרפיסט בהבנה ובהבחנה איך ילדים חושבים, ובאופן ספציפי יותר, חושבים על ישויות בסביבתם. ילדים עד גיל ממוצע של שבע שנים נוטים לראות בעלי חיים כחברים שווי מעמד או כחפצים, תלוי כיצד הם מוצגים בסביבתם ובתחום הרחב יותר של תרבותם. התרבות שלנו תומכת בהצגת חיות כחברים שווי מעמד; בסרטים, בספרות ובטלוויזיה, בעלי חיים לבושים בבגדים, מתנהגים ופועלים כבני אדם. הבנת התפתחות קוגניטיבית עוזרת להסביר מחקרים, אשר מצאו כי לימוד ילדים להיות נחמדים לחיות ולהתייחס לחיות בכבוד – מתרחבים להיות נחמד ומכבד בני אדם (Santrock, 1995). יכולת זו להבין ישימה גם להיבטים אחרים של סביבת הילד ויש להתחשב בה כאשר מכוננים את האמצעי הטיפולי או היבטים אחרים של כדור הארץ.

 

ג. מאסלו

 

בחינה של היררכית הצרכים של מאסלו מראה על מגוון דרכים בהן יכולים צרכי הפרט להיענות דרך טבע וחוויות טבע (Maslow, 1970). בהסתכלות על כל מדרגה בהיררכיה, התרפיסט יכול לא רק להעריך מהם הדברים, אשר חסרים ללקוח, אלא גם לעצב התערבות טיפולית כדי לענות על צרכים אלה דרך הרבה כלים וחוויות שמוצעות דרך הטבע. היררכית הצרכים של מאסלו סוכמה בטבלא 1. מה שמאסלו מתייחס כ"פסגת החוויות", חוויה או הארה רוחנית, הם דברים שהרבה פעמים מדווחים כי הם ארעו בסביבה הטבעית (Swan, 1977).

 

טבלא I היררכית הצרכים לפי מאסלו

צרכים של הגשמה עצמית

למצוא הגשמה עצמית ולממש את הפוטנציאל של הפרט

צרכים אסטטיים

סימטריה, סדר ויופי

צרכים קוגניטיביים

לדעת, להבין ולחקור

צורך להערכה

להשיג, להיות מוכשר, לזכות באישור ובהכרה

צרכים להשתייכות ולאהבה

להצטרף לאחרים, להיות מקובל, להיות שייך

צרכי ביטחון

להרגיש בטוח ומוגן, מחוץ לסכנה

צרכים פיזיולוגים

רעב, צמא ועייפות.

 

באנליזה לעומק זה יש גם רמזים של השפעה (אולי לא ישירה)  של הטבע להשפעת הטבע על התפתחות האדם: הקשר העדין, השפעות וחוויות של סביבה טבעית. ההשפעה של מעגלי הטבע כמו שלבי הירח, וגאות ושפל, השפעות של צמחים ואוויר, השפעות של מזג אויר ושינויים אטמוספריים, וההשפעה של התחממות גלובאלית וזיהום זה דברים שהוזכרו, אבל ההשפעה המעשית שלהם על המין האנושי גם פיזית וגם מנטאלית לא ידועה.

עד לפני 50 שנה, כמעט כל בני האדם התפתחו כחלק בלתי נפרד מטבע כדור הארץ. חיים והערכה עצמית היו מבוססים על הישרדות. משימות יומיומיות כללו חובות חיוניות שתמכו בהישרדות היומיומית. בילו את הזמן בחוץ, ללא הגנה של מזגנים. אנשים הזדקנו בטבעיות, בלי מניפולציות מלכותיות כדי להראות זקן יותר או צעיר יותר. בחברה העכשווית, אפשרי הדבר לפרט לחיות מבודד ונפרד לחלוטין מהטבע. מחקרים מצאו, כי בסביבה חסרת צמחים היו מקרים רבים יותר עליבות פיזית ומחלות נפש, אחת הראיות היתה העדר פנים מחייכות (McHarg, 1969). הערכה עצמית והזדהות כיום, בתרבות שלנו מתקשרת לבעלות חומרית – מה יש לאדם וכיצד אדם נראה. רבות ממשימות החיים נראות חסרות משמעות ושטותיות. הסביבה אשר בה בני האדם מתפתחים השתנתה באופן משמעותי, וכך הפרט איבד קשר עם הסביבה הטבעית. כאשר ביתם של מינים אחרים של בעלי חיים מושמדים או כאשר הפרט של הזן הזה נדחק ומנושל, זה משפיע לרעה על איכות החיים שלהם או אפילו מביא לכליה. ביופיליה מתייחסת למשיכה הטבעית שיש לבני אדם לסביבתם הטבעית, שזה נחוץ לרווחה מנטאלית ופיזית. כאשר בני אדם משנים את הסביבה או שוברים את הקשר הזה, אז אפשר רק לעשות ספקולציות מה יהיה המחיר.

 

VI. גישות טיפוליות

ניתן להשתמש בהמשגות הבאות להגדרת הגישה הטיפולית של טיפול בטבע. למרות שכל קטגוריה התפתחה בנפרד, הקטגוריות באופן כללי חופפות. חוויה יחידה, לדוגמה, צעידה או האכלת צפורי בר, יכולה להשיג מטרות של יותר מתחום אחד (Nebbe, 1995).

 

א. טיפול אינסטרומנטלי

 

טיפול אינסטרומנטלי מעודד אנשים לפעול יותר ולעשות דברים שהם לא עושים באופן רגיל בלי האמצעי של הטיפול. דוגמאות לטיפול אינסטרומנטאלי כוללים כלב נחיה לשם עזרה לאדם בעל ליקוי ראיה; שתילה, גידול וטיפול בצמחים, הכנת מתקן האכלה לציפורים, או צעידה דרך אזור טבעי כדי למלא אמבטיה לציפורים. בגלל ההגדלה בתזוזה ובשליטה, הפרט חווה יותר חופש, משפר את בטחונו ומגביר את הערכתו העצמית.

 

ב. תרפיית יחסים – Relationship Therapy

 

כאשר אנשים חווים אינטראקציה בינאישית עם האמצעי הטיפולי, הם מעורבים בתרפיית יחסים. אנשים עשויים להתנסות בתחושה של להיות רצוי ונאהב. זה מספק תחושה של שווי ותחושה של אחריות, וכך משפר ביטחון עצמי וערך עצמי. חית מחמד של אדם היא הצורה הטיפולית שבאופן רגיל נלקחת בחשבות בתרפיית יחסים, אבל תרפיית יחסים יכולה להתקיים עם סנאי, ציפור, צמח או "מקום". הגורם החשוב הוא מה הפרט מרגיש. לפעמים אנשים רוצים בצורה כל כך קשה שיהיו להם יחסים כאלה שהם יחושו את הקרבה והיחסים עם הפיסה הקטנה ביותר של חיזוק. הזכרון של היחסים יכולים להישאר זמן ארוך אחרי שהחוויה נגמרה.

 

ג. תרפיה פסיבית או בידורית – Passive or Entertainment Therapy

 

תרפיה פסיבית או בידורית היא מה ששְמה מציע: צפו ותיהנו. מחקרים שנעשו על ידי Beck וKatcher (1983) הראו שצפייה בגורי כלבים משחקים או התבוננות בבעלי חיים בבעלי חיים היא ממריצה, משעשעת ומרגיעה. צפייה באקווריום מלא דגים תועדה כדבר מרגיעה כמו מדיטציה (Beck & Katcher, 1983). הפחתת מתחים או חוויות מחדשות ומשקמות מתרחשות בסביבה הטבעית. מתרחשת רגיעה גם כאשר צופים בסביבה טבעית בווידיאו או בתמונות (Ulrich, 1993).

 

ד. תרפיה קוגניטיבית

 

גישות קוגניטיביות (או קוגניטיביות התנהגותית) לתראפיה מורכבות משיטות שינוי התנהגות עם שיטות של בנית מחשבות מחדש כדי ליצור שינוי בהתנהגות ובהרגשה של הלקוחות (Thompson & Rudolph, 1992). כאשר אנשים לומדים יותר על חיה, צמח או סביבה, הם מרגישים ביותר שליטה, וכך טוב להם יותר עם עצמם. לכמה ילדים אשר יש להם פחדים מכלבים, לדוגמה, יהיה יותר ביטחון אם הם ילמדו כיצד להתקרב ולפנות לכלב, וליצור קשר עם כלב. לעיתים קרובות אלו פחדים אשר מתבססים על חוסר מידע. כאשר האנשים מרגישים יותר שליטה בחייהם, ישנה הערכה עצמית גבוהה יותר וכבוד עצמי.

ידע על גידול צמחים וגם ההתפתחות של מיומנות הטיפול בצמחים, יכולים להגדיל ביטחון וערך עצמי. הרגשה של ביצוע, הגשמה, וערך שבא מעזרה לצמח לגדול, יכול לתת לפרט תכלית לחיים. יתר על כן, ידע על מזג האוויר וכיצד מישהו מגן על עצמו במצב של מזג אוויר מסוכן יכול לתת לאדם יותר ביטחון. הכרה שהעולם עגול, לא שטוח יכול בוודאי להפחית את רמת המתח של ימאים !

 

ה. תראפיה רוחנית

 

לכמה אנשים, חווית טבע מספקת אנרגית חיים מחודשת – קשר עם האחדות של כל הבריאה. הצפייה בציפורים מגביהות עוף, ריח של זבל או אוויר צח, העצְמוּת של יער הסקויה (redwood), הכוח של הים - יכולים להיות תרפויטיים כאשר חוויה כזו נוגעת באדם עם התמיהה והפלאיות של החיים.

בתוך קטגוריות רחבות אלה של תראפיית טבע יש טווח גדול של יעדים פוטנציאלים של הפרט, תועלת ומטרות. טבלא II, עיבוד ותוספות של הטבלא המקורית שהוצגה על ידי דר' James Serpell (1983), מזהה את השטחים שנידונו ופותחה כדי לעזור בהמחשה הוויזואלית של גישות טיפוליות.


 

טבלא II גישות טיפוליות של טיפול בטבע

טיפול בסיוע בעלי חיים

טיפול בגידול וטיפול בצמחים

טיפול בסיוע סביבה טבעית

טיפול אנסטרומנטאלי

בעלי חיים נעשים שלוחה של האדם.

 

לאדם שליטה כלשהי בבעל החיים.

 

האדם לוקח על עצמו פעילויות נוספות.

 

לאדם יש שליטה בזמן שהוא עובד עם הצמחים.

 

האדם מעורב בפעילויות שיש בהן שימוש במיומנויות של תנועה ושל חושים.

האדם חווה ומתנסה בעליה בהתנייעות.

תרפיית יחסים

האדם רואה ומרגיש חום, יחסים אנושיים עם החיה.

יש יחסי גומלין בינאישיים בין האדם והחיה.

אדם חש רצוי.

האדם חש אהוב.

 

האדם חש שמה שנעשה כדאי.

 

האדם מרגיש רצוי.

 

האדם מרגיש הזדהות או קשר עם המקום.

תראפיה פסיבית

האדם שקוע בפעילויות עם בעלי החיים

 

האדם משועשע.

 

האדם רגוע

 

האדם נהנה, עם הנאה, היופי של הצמחים, פרחים, עצים, גנים וכן הלאה.

 

 

האדם רגוע

 

האדם נהנה מהסביבה אשר מקיפה אותו.

 

 

 

האדם רגוע.

תרפיה קוגניטיבית

מידע מקדם הבנה, שליטה בחיים וכבוד לחיים ולסביבה.

מידע מאפשר מודעות עצמית ואמפתיה.

מידע משחרר זכרונות ודמיונות.

 

 

מידע מקדם הבנה, שליטה בחיים וכבוד לחיים ולסביבה.

מידע מאפשר מודעות עצמית ואמפתיה.

מידע משחרר זכרונות ודמיונות.

 

מידע מקדם הבנה, שליטה בחיים וכבוד לחיים ולסביבה.

מידע מאפשר מודעות עצמית ואמפתיה.

מידע משחרר זכרונות ודמיונות.

 

תירפיה רוחנית

חוויה גורמת לחידוש אנרגית החיים, תחושה של אחדות עם הבריאה, ותחושה של שקט, שלווה, שלום ורווחה.

 

חוויה גורמת לחידוש אנרגית החיים, תחושה של אחדות עם הבריאה, ותחושה של שקט, שלווה, שלום ורווחה.

 

חוויה גורמת לחידוש אנרגית החיים, תחושה של אחדות עם הבריאה, ותחושה של שקט, שלווה, שלום ורווחה.

 


 

VII. יישומים של טיפול בטבע

 

אלו העוסקים במקצוע מזהים מספר גדול של מטרות, יתרונות ותוצאות של טיפול בטבע. כמה מהדוגמאות, אשר יובאו להלן מבוססים על ממצאים של מחקרים, ואחרים על לימוד ממקרים. הדוגמאות פה הן דוגמאות טובות מתוך הרבה אפשרויות, והן ניתנות כדוגמאות כדי לגרות את דמיון הקורא ויצירתִיותו. כל דוגמה יכולה להיות זרז לקורא כדי לדמיין תחומים אפשריים אחרים, סוגיות ויישומים. הדוגמאות לקוחות ממקרים ממשים, השמות שונו כדי לשמור על חשאיות. כאשר לא מצוין אחרת, ההתנסויות הן של המחברת של פרק זה.

 

א. קבלה או השתייכות

 

עם בעלי חיים אנו חושבים על הקַבלה הלא מותנית שהם מציעים. עם צמחים ועם מקומות אנשים מתנסים בקשר חושי או שהשתייכות בלתי מותנית יכולה גם לקרות. Rene Dubos (1972) דיברה על קשר מיוחד שיש לאנשים עם מקום, בסיפרה A God Within )אלוהים שבפנים(.

דוגמה: הרבה פעמים בהיפנוזה, תרפיסטים מבקשים מהקליינטים ללכת למקום בטוח. מקום זה יכול להיות אמיתי או מדומיין, אך מקום בו הקליינט מרגיש מועצם, בטוח ונוח. תחומי טבע, אשר יש להם משמעות מיוחדת ללקוח, לעיתים קרובות נבחרים למקום הבטוח של הקליינט. תרגילי הרגעה מהירים יכולים גם להביא תועלת למקום בטוח זה.

דוגמה: איש צעיר בשנות העשרים המוקדמות שלו עם סכיזופרניה תיאר הנאה מאוד גדולה מהזמן שהוא בילה בגינה שלו. הוא תאר את זה כ"המקום שלו, המקודם בו הוא מושלם".

 

ב. חיברות (סוציאליזציה)

 

חיות, צמחים והסביבה יכולים להיות זרזים לחיברות. מחקרם של Cusack וSmith (1984) הראה שכאשר כלבים וחתולים באים לבקר במוסד טיפולי, יש יותר חיוכים, צחוק, תקשורת עם תושבים מקומיים מאשר במהלך סוגים אחרים של תראפיה או זמן של ביקורים. Chase (1981) ציין את חשיבות מרכיבי החיברות בחוית תחום החוץ. חיברות נקבעת כמטרה לאנשים העובדים יחד בתוכניות טיפול בסיוע גינון (Anderson, 1999).

דוגמה: דוגמה להגברה של אינטראקציה חברתית נראית בברור במובאה מ: Bring Me the Ocean (הַביאו לי את הים) מאת Rebecca Reynolds (1995, עמ' xi). Irene היתה אישה יוונית מבוגרת. היא יכולה לדבר רק יוונית מקומית, היא נהיתה מבודדת על ידי חוסר יכולתה לתקשר עם תושבי בית החולים האחרים ובמשך השנים שקעה בתוך שקט. הנסיגה שלה היתה כה גדולה, עד כי השקט שלה היה גם עם משפחתה, שאיתם היא בקושי דיברה. ביום של תוכנית ה"ים", שבאה לבית חולים, הם הביאו חול, צדפים וערמות צפופות של אצות ים. כאשר Irene ראתה את אצות הים מוצאות מהדלי היא הניעה את כיסא הגלגלים לשם, הבעתה התחלפה להיות מעומק הלב. לקחה מלוא היד מאצת הים (מסוג kelp), היא חייכה בשקט והחלה לבכות. לאט, בהיסוס, בהפסקות היא החלה לדבר. אפילו שהיא דיברה ביוונית, "כולנו הבנו את שמחתה ואת הנאתה. יופי כה מיוחד האיר את פניה כאשר באו ממנה תיאורים של הים ומילדותה בבית !

 

ג. ניידות (מוביליות)

 

טיפול בטבע מספק אפשרויות רבות להגדלת הניידות. אף על פי שמיד בא לנו לראש שכלבי שירות הם שנחשבים למגבירים את הניידות, שתילה בעציץ או הליכה בפארק גם מעודדים ניידות.

פעילויות אחרות יכולים לכלול חפירה בכלי לשתילה או באדמה (טווח של פעולה); התעסקות, מגע, משוש בזרעים ופתיחת הנרתיקים שלהם (פעילות מוטורית עדינה); נשיפה לנקות פסולת שגלשה (כושר דיבור ונשימה); לעקוב אחר הוראות (סידור); להצביע על עצם (מיקוד וויזואלי); לקיחה של צמח מגידול עצמי הביתה או לתת את זה כמתנה (עיבוד מ:St. Peter Hospital, 1993 ).

 

ד. דרבון וגירוי מנטאלי

 

דרבון וגירוי מנטלי יכולים לקרות בגלל ריבוי של תקשורת עם אנשים אחרים, החזרה של זכרונות, תכנון וקביעה של מטרות, ולמידת דברים חדשים. לעיתים קרובות הלקוחות אוהבים להיזכר בחוויות שלהם ובמקומות מיוחדים.

דוגמה: המטפל שאל פציינטית, חולה סופנית בת 98 על חייה. היא הסתכלה על התמונה שעל קיר המשרד וחייכה כאשר היא סיפרה על אירוע אחד, היום בו היא הלכה לאורך השדה לחווה קרובה. הדמעות זלגו כאשר היא דיברה על סגולה זו והיתה גאה כשזה התסתיים. היא אמרה שזה היה אחד הדברים שהיא עשתה בחייה אשר נתנו לה כוח רצון לנסות כל דבר ! התייעצות מאוחרת יותר עם הרופא, התרפיסט לימד שלפציינטית היתה מגבלה ברגל. לילדה עם מגבלה כזו טיול כזה בחצית השדה יכול להיות משימה קשה מאוד.

דוגמה: ביל, בן 80, כאשר הוא חפר בעפר הוא דיבר על חייו לפני המוסד. "פעם היתה לי חווה. בניתי את כל קיר האבנים של 100 אקר" (Reynolds, 1995, p 68).

דוגמה: להלן סיפור נוסף מBring Me the Ocean (Reynolds, 1995 עמ' 9).

עץ צעיר נראה בסביבה, שורשיו נשמרו באריג גס כך שהם יכלו להראות בחלק העליון של התחתית לפני שהוא ננטע. ילדה צעירה שהיא עיוורת, לטפה את השורשים ואמרה, "עכשיו אני רואה איך העץ עומד ! מעולם לא ראיתי שורשים קודם".

 

ה. מגע

 

המגע הפיזי, אשר מעורב בהרבה חוויות טבע, יכול למלא את הצורך האנושי למגע, כמו גם הוא יכול להציע הזדמנויות להבעה ולשחרור. אנשים שנשלל מהם מגע, לעיתים קרובות משקפים מניעה זו בהחלשות של המערכת החיסונית, ואצל תינוקות אפילו מוות (Montagu, 1986). מגע של בעלי חיים יכול לעזור לאנשים למלא צורך זה בדרך שמקובלת באופן אישי או תרבותי, בעוד שמגע עם אנשים אחרים אינו כזה. צורות אחרות של גירוי עורי וגופני באים מעבודה עם אדמה, צמחים והאטמוספרה, האווירה.

דוגמה: "טיול חושי" (Nebbe, 1995, עמ' 178), מעודדת את המשתתפים לעצום את עיניהם ו:

שימו את ידיכם על האדמה ובעדינות הרגישו את חלקה העליון. כמו מה זה ? האם זה רך, פריך, קר או חם ? הכניסו את ידיכם מתחת לחלק העליון של האדמה. האם זה שונה שם ? לאיזה הרגשה זה דומה ? חם יותר או קר יותר ? הרימו קצת מהאדמה שלידכם. הרגישו אותה. שימרו על עיניים עצומות, הריחו אותה. איך זה מריח ? איך אתם מרגישים כלפי ריח זה ?

 

ו. יתרונות ורווחים פיזיולוגים

 

קיימים הרבה סוגים של יתרונות ורווחים פיזיולוגים, גמול של רגיעה כמו גם סביבה בריאה. הנוכחות של בעלי חיים יכולה ליצור רגיעה או תגובה של הפחתת מתחים (Katcher ואח', 1984), כך גם חוויה בסביבה טבעית (Ulrich ואח', 1991; Kaplan, 1992).

דוגמה: Angie תראפיסטית גופנית (physical therapist) בDes Moinis Methodist Hospital, סיפרה על אישה עם הרבה עניינים רגשיים. כאשר האישה הובאה לחדר הטיפול, חדר גדול עם חלונות גדולים, הרבה צמחיה, מוזיקה שקטה ועדינה, קנרים, ארנבונים, היא נרגעה והחלה לדבר. היא אמרה שהיא פשוט נהנית במקום הזה (קומוניקציה אישית, A. Anderson, 3 בפברואר, 1999).

דוגמה: מחקרים תומכים בכך שהליכה באזורים טבעיים מפחיתה יותר מתחים לעומת הליכה באזורים עירוניים (Hartig ואח', 1991).

 

ז. סיפוק והגשמת צרכים בסיסיים

 

לאנושות יש צרכים בסיסיים ומשותפים: אהבה, כבוד, תועלתיות, קבלה, אמון וערך (Santrock, 1995; Glasser, 1981). ישנם הזדמנויות שצרכים אלה יפגשו עם האנשים שמטפלים בדברים חיים אחרים: צמחים, חיות ומרחבים סביבתיים.

דוגמה: Angie Anderson (קומוניקציה אישית, 3 בפברואר, 1999) מספרת, כי פציינטית מבוגרת הועברה מביתה למוסד. האירוע היה מלווה בטראומה לאישה. אחד מדאגותיה העקריים היה לעזוב את צְמחֵיה ללא טיפול. כאשר הושג הסדר להכליל את רוב צְמחיה בסביבתה החדשה, היא קיבלה את המעבר. עם אמצעים ומיומנויות חדשים היא בלתה בנעימים הרבה מזמנה בטיפול בִּצְמַחיה.

 

ח. טיפוח וגידול

 

התעללות בבעלי חיים היא סימפטום של הפרעת התנהגות (American Psychiatric Association, 1994). אצל חברי משפחות שיש שם התעללות, לעתים קרובות יש יותר התעללות בבעלי חיים. ילדים שגדלו במשפחות עם התעללות לעיתים קרובות מתעללים בחיות בגלל שזה המודל אותו קיבלו, ובגלל כעס מודחק, אשר מופנה כלפי בעלי החיים. אחוז גדול של פושעים אגרסיביים בכלא מדווחים שהיו מתעללים בבעלי חיים כאשר היו ילדים (Ascione, 1992; Lembke, 1994). תחום החוץ (outward Bound) גם מכוון לאוכלוסיה זו. כאשר בהישרדות מישהו תלוי בטבע, הטבע מכובד ומתייחסים אליו בכבוד (Wilson, 1981). פעילות/טיפול בסיוע טבע עם מודל של חוקים נוקשים יתן לילדים בחירה ויעזור לשבור את המעגל של התעללות (A. Katcher, קומוניקציה אישית, 18 במרץ, 1995; Nebbe, 1997).

דוגמה: יועץ בית ספר ארגן תצוגה של חיות בר בשיקום, לקבוצת ילדים בחינוך מיוחד בכיתה ו' עם הפרעות התנהגות. בכיתה היו שתי בנים בתקופת מבחן על אלימות ועל וונדליזם. אחד מהילדים התרברב לעיתים קרובות על "תחביב" שלו לשרוף חתולים באש. התצוגה התקדמה יפה, נראה שהילדים הקשיבו, ולא היו התנהגויות או הערות בלתי-הולמות. הם עקבו עם כבוד אחר טיפול בינשוף.

מספר שבועות לאחר מכן, זו שעבדה בשיקום הופתעה לראות את שני הבנים אצלה בדלת. כאשר היא פתחה אותה הם נכנסו, לאחד מהם היה משהו מתחת לחולצה. עם דמעות בעיניו הוא הסביר שהם מצאו אימא סנאית שנדרסה ממכונית. התינוק שהיה איתו נאחז בגופה המת של האימא. כשהוא מסר בעדינות את התינוק למדריכה, הוא שם לב שככל הנראה הסנאי התינוק שבר את הגב, אך הם קיוו שהיא תוכל לעזור לו.

מעקב אחר אירוע זה הראה שינוי התנהגותי אצל שני אנשים צעירים אלה. היה זה כאילו הם מעולם לא התנסו או אפילו הבינו, כי יש אפשרות חליפית של התנהגות. המודל חיקוי שהוצג על ידי המדריכה בשיקום החיות נתן להם בחירה חליפית.

דוגמה: בBring Me the Ocean (Reynold, 1995, עמ' 59) Jake מתאר את ההשפעה של תוכנית עליו לאחד ממוריו:

אני חושב שזה שינה אותי בגלל שעכשיו... אני לא פוגע בחיות עוד, ואני משחק משחקים איתם ומשתמש בהם כדי להתאמן... עכשיו אני מנסה לעזור להם. עכשיו החיות באות אלי כאילו שהן יודעות שאני לא הולך לפגוע בהן.

דוגמה: פרויקט המדרון היה מכוסה בעצים חדשים נטועים בבית ספר של גן בוטני. לאחר שהסבר ראשוני ניתן לילדים, ילד אחד נשאל על ידי משקיף, מהו הוא עשה. התשובה היתה, "מלביש חם את הצמחים כדי שיהיה להם חם כל החורף" (Norton, קומוניקציה אישית, 3 בנובמבר, 1988).

 

ט. הערכה (assessment)

 

האינפורמציה שחולקים בה האנשים על בעלי החיים וחיות המחמד בחייהם ובבתיהם, נותנת לתרפיסטים / צוות תובנה והבחנה. צפייה בהם (בעיקר בילדים) עם בעלי חיים היא גם כלי הערכה בעל-ערך (Levinson, 1969). הכללה יכולה להיעשות  כך שגישות של האנשים והתנהגויות שלהם כלפי כל ישות חייה יספקו גם מידע להערכה.

 

י. הבנה עצמית

 

פעילויות חיות וטבע מגבירות הבנה עצמית, בגלל הן מגבירות את הבנה של העולם אשר בו הפרט חי. לפחדים אפשר לתת כתובת, והפרט יכול להיות מועצם.

דוגמה: העולם מדבר אלינו בחיים ובמוות ובתהליך החיים בNature as a Guide (Nebbe, 1995, עמ' 181) ניתנה לקליינט משימה "לצאת החוצה ולמצוא משהו מת". המשימה הזו והמשמעות של החוויה היא לאחר מכן מעובדת עם המטפל.

דוגמה: Chard (1994, עמ' 134) מספר על שיחה לגבי משתלת עצים עם אישה בעלת מחלה סופנית. למשתלת הצמחים היה "מקום" עם חשיבות רבה לחייה ולהיסטוריה שלה.

"צפיתי בהרבה דברים גדלים והרבה דברים מתים", היא אמרה לי.

"מה עשית עם כל הגדילה הזאת והמוות ?", שאלתי.

"מוות לא מפסיק את החיים בכלל. החיים ממשיכים לבוא. יש משהו באדמה שפשוט לא מפסיק", היא ענתה.

"ומה לגביך ?"

"אני מרגישה כאילו שיש משהו בתוכי שגם - פשוט לא מפסיק", היא הסיקה.

דוגמה: משימה של "אדמה" מבוססת על משימות או חוויה, זה מודגם על ידי Chard (1994) בספר,   The healing Earth. הוא הדגים הרבה פעילויות אשר בהן ניתנו ללקוחות משימות כדי ליצור יחסי גומלין עם סביבה טבעית כדי לחדש את שורשיהם ולהגביר את מושג-העצמי שלהם, לעבוד דרך נושא, או להיות קרוב יותר לאדמה. הדוגמה להלן היא של דרך לחדש את הקשר של מישהו עם אימא אדמה דרך "לטבול" באופן חושי עם הרוח הנושבת. Chard הצביע על כך שטקס זה יכול להיעשות בכל מקום בחוץ שהוא נוח (עמ' 31):

 

יא. טבע כסמל או כמטפורה

 

דוגמה: בקש את הלקוחות ללכת לתוך הפארק, או למישור טבעי רחב (ערבה), או שפשוט תבחר משהו שיזכיר להם את עצמם, משהו שיכול להיות הסמל שלהם. שאל אותם למה הם בחרו את מה שהם בחרו, איך זה מייצג אותם, וחקרו מה המשמעויות והכוונות (Nebbe, 1995, עמ' 141).

דוגמה: קבוצת תמיכה של נשים עם התעללות בבַּית התאספה לפגישתם הראשונה, כאשר הן שמו לב לנץ קטן שהובא למרכז שיקום הטבע הסמוך. הן היו סקרניות לגבי העוף, ושאלו הרבה שאלות. מאוחר יותר המשקמת אמרה לקבוצה, כי העוף נבדק ונמצא חבול מאוד ורזה מאוד. הוא היה חלש, ולא יכול היה לעוף, אך נראה היה כי אין זו פגיעה לתמיד. היא הרגישה שעם אכפתיות, הוא יתאושש וניתן יהיה לשחררו.

חברות הקבוצה המשיכו לחקור לגבי ההתקדמות של הנץ, והוא המשיך להשתפר. שמונה שבועות מאוחר יותר הן נפגשו למפגש האחרון שלהן ליד איזור טבעי רחב (ערבה). הנץ שוחרר ועף לענף עליון של עץ גבוה. אז הוא שר (או צעק) לכל העולם. העוף היה סמל של המסע שהנשים עשו במהלך שמונת השבועות הקודמים ולחופש החדש, אשר מתגלה אצלן.

 

יב. הערכה עצמית

 

אנשים אשר יש להם מחלות מנטליות או שיש להם הערכה עצמית נמוכה על עצמם. בעלי חיים מושכים פרטים כאלה החוצה מתוך עצמם. פחות מלחשוב ומלדבר על עצמם ועל הבעיות שלהם, הם צופים ומדברים על החיות ואֵליהן (Katcher, 1992). בכיתה עם חיות מחמד התלמידים מבלים זמן רב יותר על משימות (Katcher, 1992).

דוגמה: בבית ספר אחד היו שתי כיתות של ליקויי למידה, שתיהן בין כיתות ב'-ד' עם מורים לחינוך מיוחד. ההבדל היה שלכיתה אחת היה חית מחמד – חתול. לעתים קרובות כאשר יועצת בית הספר היתה מבקרת את הכיתה בלי החתול, הילדים עטו עליה ורצו לספר לה על הבעיות שלהם, על המעשים הרעים של ילדים אחרים, ועל דברים לא הוגנים. בכיתה עם החתול הכיתתי, הילדים ברכו אותה עם סיפורים על החתול. "תסתכלי על מודי !", "בואי לראות מה מודי עשה היום !".

דוגמה: תרגיל קבוצתי שנלקח מNature as a Guide (Nebbe, 1995, עמ' 144).

שבו בעיגול תחת עץ. כל אחד יקח עלה אחד. תגיעו להבנה ולידיעה על העלה הזה, ואז הציגו אותו לקבוצה. דברו על החשיבות של כל עלה, כמה עלים מספקים אוכל, כמה מקלט וכולם מספקים חמצן ומטהרים את נשימת בעלי החיים. כאשר כל העלים הוצגו, שימו אותם במרכז העיגול. ערבבו אותם. ואז שכל אחד ימצא את שלו. כל עלה הוא יחיד, ייחודי וניתן לזיהוי. אם העלה שלכם עורבב עם כל העלים כמו מההתחלה עד הסוף הזמן, העלה שלכם נשאר עדיִן יחיד, כמו כל תולעת, בן אדם... ואתם.

יג. טיפול וטיפוח

מיומנויות טיפוח וגידול הן נלמדות. הרבה ילדים בסיכון לא למדו מיומנויות אלה בדרך המסורתית של טיפול וטיפוח על ידי הוריהם. על ידי חינוך לטיפוח בעלי חיים (או צמחים), הילד לומד מיומנויות טיפול, גידול וטיפוח. באופן פסיכולוגי כשמישהו עושה כן, צרכיו להיות מטופל ומטופח גם כן מתמלאים (A. Kathcer, קומוניקציה אישית, 18 במרץ, 1995).

דוגמה: לעתים קרובות לאחר הגשם הילדים בתכנית זיאותרפיה אספו את התולעים מהכביש וממגרש החניה, ובעדינות שמו אותן בדשא. כל תולעת שכבר נדרסה או נפצעה נהיתה מזון לחיות כמו לאיגואנות שבתוכנית הזו. הילדים הבינו שהם עוזרים לתולעים, לאדמה, כמו גם לסיפוק מזון לחיות המחמד שלהם (A. Katcher, קומוניקציה אישית, 18 במרס, 1995).


 

יד. ביטחון

 

בעלי חיים יכולים לפתוח ערוץ לביטחון רגשי, תקשורת לא מאיימת בין לקוח לבין תרפיסט. הנוכחות של בעל החיים עשויה להפחית את ההתנגדות הראשונה של הלקוח (Gonski ואח', 1986). צמחים במשרד או מרחב סביבתי גם כן מעבירים מסר של ידידותיות ומקום בטוח (McHarg, 1969).

דוגמה: מורה אחד במרכז טיפול לילדים תיאר לReybolds (1995, עמ' 20), שהמטרה של המרכז "הוא ליצור סביבה בטוחה לילדים, בשבילם ובשביל היצורים אשר אתם מביאים איתכם. זה דבר מאוד מעצים עבור הילדים, להיות יכולים ליצור סביבה בטוחה. מה שאתם נותנים לילדים כאשר אתם באים הנה, זה ההזדמנות לתת לדבר חי נוסף מה שהם באמת צריכים לעצמם.

דוגמה: כאשר המתנדבים הגיעו למקלט לנערים, האנשים הצעירים יצאו בנפרד. ראשים מורכנים, קול חלש. היה ברור שמשהו היה שונה. בדרך כלל נערים אלה היו באים יותר ברעש, והתרגשות. כל ילד בחר בעל חיים ויצא למקום אחר בשטח. כמה ישבו תחת עץ ובשקט ליטפו, פינקו כלב או ארנבון. כמה הלכו עם חית המחמד שלהם, לבד או עם מתנדב. בהדרגה החלה להיווצר אינטראקציה. לבסוף הגיע הזמן לעזוב. ה'להתראות' נאמרים. אחרי הגעה הביתה, מנהל התוכנית קיבל שיחה ממנהל המקלט לנוער. "לא תאמין מה קרה היום", אמר מנהל המקלט, "היו לנו תקריות גדולות, כעס, אלימות ואיומים. אחד מהגרועים מאז שאני פה. האמת, כבר התקשרתי אליך שלא תגיע, אך כבר עזבת. אמרתי לילדים, שהם יוכלו לראות את החיות, אבל אם תהיה איזושהי בעיה נצטרך לבקש ממך לעזוב מיד. טוב, ראית מה קרה, אבל המדהים ביותר היה לאחר מכן. כל הקבוצה נכנסה פנימה בשקט וברוגע הינו יכולים לעבד את הבעיות. בכל פעם אחרת שמשהו כזה קרה לקח לזה ימים לעבור. מה שלא היה הקסם בזה, אנחנו צריכים עוד מזה".

 

VII. סיום

מאמר זה חקר חלק ממגוון האפשרויות של טיפול בטבע. הנסיון להגדיר טיפול בטבע זיהה שלושה תת-קטגוריות מקצועיות: טיפול בסיוע בעלי חיים, תראפית גננות (גידול וטיפול בצמחים) וטיפול בסביבה טבעית. אף על פי שתת-קטגוריות אלה קיימות בנפרד כענף, מחקרים ומבנים ארגוניים, הם לעתים קרובות נמצאים בזיקה הדדית והיישומים שלהם חופפים.

קריאה במאמר זה, ובספר כולו (שמאמר זה הוא חלק ממנו), יכולים לספק גירויים לפיתוח הרבה רעיונות ליישום. בסוף פרק זה יש רשימה של פרסומים (נספח 1) ורשימה של משאבים ארגוניים (נספח 2) אשר כוללים הרבה רעיונות ואפשרויות אחרים. לבסוף בChard (1994 עמ' 113) מציע, ללכת לאדמה:

כאשר מעין היצירתיות שלנו יבש, האדמה מציעה מקור בלתי נדלה של השראה חדשה, משחק, ניגון ואנרגיות של חקירה. על ידי הפעלת אנרגיות היצירתיות שלנו, אנו יכולים להחיל על עצמנו בצורה יעילה יותר שטחים רחבים של דברים, כמו מוזיקה, עיצוב, פתירת בעיות, כתיבה, הורות, פיתוח עיסקי, וכמובן כיף ושעשוע. אימא אדמה שלנו מציעה מקום מפגש עשיר בשביל להפעיל ולהטעין את משאבינו היצירתיים.

 

 

 

הנספחים ורשימת המקורות של המאמר נמצאים בכתובת:

http://users9.nofeehost.com/cooriland/nisp_mekorot.htm

 

www.000webhost.com